עזרה צור קשר
עידן-הדלי - מגזין וירטואלי על אנשים, טבע, כדור הארץ והעידן החדש
???? ???????

השקט הגדול 
מאת: שחר בן-פורת 
     

התקבל בתקשור שנערך בתל- אביב ב- 31.8.03


 


אם כך, שלום.


שקט יורד על האדמה הלילה. הוא יירד על האדמה לילה אחר לילה למשך זמן. מעטה של אהבה, שתפקידו הוא לרפא פצעים, ולאפשר לאדמה שקט. במה שנדמה בתור שקיעתה של שמש, זוחלת אנרגיה חדשה, אחרת, אל תוך הממד שבו אתם נמצאים. היא מגיעה ממד אחר; היא איננה אנושית, אם כי היא איננה זרה; היא איננה מוכרת, אך עם זאת היא מאפשרת תחושה של בית. היא עוזרת לאדמה להתאושש מהזעזועים אשר עברו בתקופה האחרונה, ויש בה את הפטנציאל ואת היכולת לעזור לאלו אשר מבקשים ריפוי.

 

אם אפשר, כאשר מגיע הזמן של שינה, שינה של הגוף, כאשר אתם מאבדים שליטה ונעלמים, בקשו את האנרגיה הזו לבוא ולרפא את הפצעים בתוככם, את אותם מקומות פגועים. היא תעשה זאת, אם תבקשו, ואם תסכימו - שני דברים שהחיבור ביניהם איננו מובן מאליו, ועל כך נדמה שכדאי להתעכב מעט.

חלק א' – רצון והסכמה

ישנו פער, פער בין הרצון לבין ההסכמה. במידה זו או אחרת, הפער הזה קיים כל הזמן, והוא מבטא את המשחק אשר מהווים החיים על פני האדמה, את הקיום האנושי. הפער הזה מניע אתכם לחפש, הוא מניע אתכם למצוא, הוא מניע אתכם לבדוק, אך הוא גם מציב פעם אחר פעם מבחנים של אמונה ושל תעוזה, בהתאם למידת ההסכמה שלכם לגשר על הפער הזה, ולהסכים למימוש של אותו רצון.

מערכת היחסים הפנימית בין שני החלקים הללו היא דבר מורכב, משום שלא בהכרח כל רצון אכן מיועד להתממש, ולעיתים ישנם מצבים שבהם האדם ישנה רצון, כדי להמנע מהמימוש של מה שלגביו נוצרה כבר ההסכמה.

מאחורי הכל זוהי מערכת יחסים של שני כוחות – כוח של אהבה וכוח של פחד. כמו אותם צמד של שטן ומלאך אשר קיימים בסרטים רבים, כך מתקיימים שני הכוחות בתוך האדם. אך בעוד שבאותם סרטים הם לעיתים מצויירים כקרב בין שני שווים, הרי שכאן מדובר במערכת יחסים מעט שונה, משום שבעוד הפחד צועק, האהבה שקטה. בעוד הפחד שולט, האהבה מאפשרת.

מעל הכל מרחפת בחירה, בחירה שלכם כבני אדם באופן אינדיבידואלי, וגם הבחירה החדשה שלכם כתרבות, והיא לחצות את סף הזמניות, לחצות את סף האשליה, ולחזור אל הממד של האחד, של האחדות, של הנצחיות.

הבחירה הזו מרחפת מעל הכל, והיא זו שבסופו של דבר מתווה את הדרך שבה אתם הולכים. הכיוון הוא תמיד אותו כיוון. הבית הוא תמיד המקום אליו אתם חוזרים – מה שמשתנה הוא מה קורה בדרך. מהן הבחירות; מתי הבחירה היא להענות לפחד, מתי הבחירה היא להפרד ממנו? מתי הבחירה היא לאפשר לו לשלוט, מתי הבחירה היא לאפשר לו להשתנות?

במסע התפתחותי כזה של אדם, של נשמה אם תרצו, לרצון ישנו תפקיד מכריע, משום שהוא מבטא – או עשוי לבטא – גם את כוח הפחד וגם את כוח האהבה. זהו חלק מהאתגר שלכם כבני אדם – לזהות מה מגיע מהיכן. לפיכך, בהתאם לרצון כך גם ההסכמה – היכן שהרצון מגיע מהאהבה, עשויה להיות חוסר הסכמה של הפחד, והיכן שהרצון מגיע מהפחד, עשויה לעיתים אך לא תמיד להיות חוסר הסכמה של האהבה.

עשוי שוב ושוב להתחולל מאבק, ולמעשה להחשף פער, בין מה שאתם רוצים אותו, לבין מה שאתם מסכימים לגביו, לבין מה שאתם מסכימים לממש.

האתגר הוא לשחק עם שני השחקנים הללו, לגלות את הרצון ולחקור היכן שישנו חוסר הסכמה, ומהיכן זה נובע. האם חוסר ההסכמה נובע מהלב, מתוך ידיעה פנימית שהמימוש של אותו רצון עשוי להביא נזק ולא לתועלת, עשוי להפריע לצמיחה ולא לתרום לה, או האם חוסר ההסכמה הוא דווקא של הפחד, אשר מזהה במימוש הרצון המסוים עוד מקרה שבו עליו יהיה לאבד שליטה ולצאת מאותו האדם – אם הרצון יתממש, יקרה באמת שינוי אמיתי, ולפחד לא תהיה אחיזה יותר.

לכן, אם אתם מבקשים ריפוי, אם בכל אתם רוצים, השאלה היא אתם מסכימים. כל דבר שאתם רוצים אותו, האם אתם גם מסכימים לא, ואם לא, מדוע?

בעוד שכוח האהבה מנווט אתכם הביתה, כוח הפחד מנווט אתכם בחזרה לגיהנום. פשוט. לתפקידו של הפחד ישנה הכרעה משפעת על האופן שבו אתם חיים. תפקידו של הפחד הוא למנוע מכם חופש, כמעט בכל מחיר. זהו ייעודו, לשם כך בחרתם בו, לשם כך המצאתם אותו – הדרך היחידה לגדול היא לחצות את סף הדואליות, ולחזור הביתה. היא לקפוץ את הקפיצה.

אך בשביל לחזור הביתה צריך ליצור למראית עין מרחק מהבית. למרחק הזה קוראים הפחד, והוא משחק במשחק כל עוד המשחק הזה חשוב לצורך ההתפתחות, אך גם כל עוד אתם בוחרים בו. הפחד יכול לצאת באותה מידה שהפחד יכול להיעלם. הוא יכול להסתובב בפלנטה הזו עוד שנים רבות אך אתם עשויים להיות נטולי השפעה – הוא יכול שלא לגעת בכם בכלל, כאילו שאינכם קיימים. יש לכם את היכולת להפוך באופן רגשי לבלתי נראים כלפי הפחד, אם תסכימו לצאת מההשפעה שלו.

חלק ב' – התמכרות ומוות

הבעיה, כפי שאנו רואים אותה, היא שלמשחק הדואליות יש אלמנט ממכר. הוא מכניס הרבה התרגשות לחיים, וישנם אנשים רבים המזהים באחדות בתור שעמום גדול.

מעבר לכך, אתם חיים בתוך המשחק הזה זמן כה רב, עד שלהיפרד ממנו, להיפרד מהאשליה שאתם יצרתם, היא כמו פרידה ממי שאתם באמת. אתם שוכחים שאתם היוצרים של המשחק, ומזהים את עצמכם בתור אחד השחקנים. אולי אחד המרכזיים, אך בכל זאת אחד השחקנים במשחק שלכם.

ההחלטה אם להיפרד מהשחקן המסוים הופכת להיות משמעותית יותר עבורכם מאשר להחליט אם להמשיך לשחק.

וכך, כאשר אתם נתקלים בהזדמנות לומר לדבר מה אשר ניהל אתכם שלום; כאשר אתם עומדים על סף פרידה, אתם שוכחים שאת המשחק הזה אתם יצרתם, שהשחקן הוא היצירה שלכם, ולא אתם היצירה שלו, ושניתן להמשיך לשחק את המשחק בלעדיו.

אין באמת הכרח לחיות חיים של פיצול. אפשר לחיות אותם מתוך אחדות. אך לצורך כך עליכם להיזכר במה שאנו אומרים, להיזכר שאתם לא השחקן, שאתם היוצרים של המשחק כולו, ובשביל להסכים להיזכר בכך דרושה כפי שאולי כבר ידוע, מידה רבה של בשלות והעזה.

כמה פרדוקסלי ומעט עצוב, שרבים האנשים על גבי הפלנטה, אשר מעדיפים להאחז באותו פחד שהם מזהים בתור הם עצמם, להאחז בו באופן כזה שכאשר ניתנת להם ההזדמנות לחצות את הסף לחיים של ממש הם מוותרים עליה, כי הם לא רוצים למות. אך עצם האחיזה באותו חלק היא זו אשר מביאה את המוות, היא זו אשר גורמת לו לקרות, משום שאתם שוכחים מי אתם.

כאשר אדם שוכח מיהו, הוא נפרד מהבית אל תוך הגיהנום. הוא עוזב את הנצח לעולם של זמניות, ובתוך עולם של זמניות יכול להיות רק כאב, אם האדם אינו זוכר את הנצח, משום שאז, ברגעים מסויימים, כל שינוי עשוי ליצור כאב.

נדמה לנו שבזמן הזה, הגבולות שלכם נבדקים מחדש, הבחירה שלכם נבדקת מחדש, האם אתם מוכנים להפרד מאותה אשליה אשר אתם חושבים שהיא אתם, האם אתם מוכנים – אם זה בצעד קטן ואם זהבצעד ענק – לעבור ממה שהכרתם לדבר מה חדש.

אתם לא אוהבים לסבול. אתם לא אוהבים מאמץ. קושי הוא לא חביב או פופולארי, אך בכל זאת, בכל פעם שמוצעת בפניכם האפשרות לעבור לעולם של פשטות ואלגנטיות, של קלות, אתם במרבית המקרים מסרבים. ישנה התמכרות למאמץ, לקושי, למאבק.

נדמה שככל שהזמנים מתקדמים, וככל שהשינוי הכלל עולמי הולך ומתרחש, כך אתם ניצבים שוב ושוב בפני הבחירה, בין מאמץ לבין פשטות. האפשרות לחיות חיים יותר פשוטים עם יותר שפע זמינה מאי פעם. באופן, שוב מעט עצוב, ככל שהיא זמינה יותר, ישנם יותר ויותר אנשים אשר בוחרים ברעב, אשר בוחרים בעוני.

חלק ג' – המדינה

אל תאמינו לאף אחד מהם, אל תאמינו לאלו אשר מנהלים את העולם שבו אתם חיים.

נדמה שזה פרדוקס שבני אדם בוחרים באופן מודע ואקטיבי את אותם אנשים אשר שומרים עליהם בכלא. מצד שני, זהו איננו פרדוקס בכלל, לאור העובדה שכאשר ניצבת בפניכם ההזדמנות לצאת לחופשי אתם מסרבים לה, כי אתם חושבים שלהיות כלואים זה מי שאתם באמת.

אל תאמינו לאף אחד מאלו שאתם בוחרים בהם; אל תאמינו לאף אחד מאלו שרוצה שתבחרו בו. אף אחד מהם איננו דובר אמת. ישנם שקרים רבים מאוד, רבים מאוד, אשר מנהלים את המערכת שאתם קוראים לה מדינה. השקר שלא נשמע מספיק, וכדאי לחזור עליו שוב, הוא שהמדינה קיימת בשביל אזרחיה. אך האמת היא שהאזרחים קיימים בשביל המדינה, והמדינה היא קבוצה של עשרות אנשים, אולי מאות, אשר אתם כולכם משרתים אותם. יש להם כוח רב, כוח אשר בנוי על חוסר האמונה שלכם בעצמכם, על האהבה שלכם לתפיסה של הכלא, על ההתמכרות למוגבלות, לקושי ולמאמץ. על בסיס חוסר האמונה הזה בנויה מדינה שלמה, אשר ממשיכה להנחיל למשרתיה, כלומר לאזרחיה, את האמונה שהם לא יכולים בלעדיה.

למעשה ישנה קבוצה לא גדולה בכלל של בני האדם אשר שולטים בכל אחד ואחד מכם, במידה זו או אחרת. אנו חושבים שהגיע הזמן להפסיק לדבר על מדינה, ולומר את האמת הפשוטה, שמדובר בקבוצה של אנשים, שמחליטים מה לתת לכם ומה לא לתת לכם; מה לקחת מכם ומה לא לקחת מכם.

זה נכון, שהקבוצה הזו של האנשים נותנת לכם דברים. אחרי הכל, הם אינם טפשים. קשה להרעיב אדם ולצפות ממנו תמיכה - צריך לתת לו קצת אוכל מדי פעם. בכל פעם, שימו לב, הם מרחיבים את היכולת שלכם להיות רעבים בעוד צעד – רעבים לאוכל, רעבים לשקט, רעבים לשלווה, רעבים לבטחון. בכל פעם ישנה עוד הרחבה של היכולת שלכם להכיל חוסר, ומאחר ואתם מפחדים משפע – כי אתם בטוחים שתמותו אם תגיעו אליו – אתם מסכימים להתרחבות הזו של הרעב שלכם.

אך מעבר לכך שהם נותנים דברים אלו ואחרים, הגיע הזמן שתתחילו לחשוב על העובדה שכל דבר מהדברים שאותה קבוצה של אנשים נותנת לכם, אתם יכולים לתת לעצמכם, אם תחליטו שזה יהיה הרצון שלכם. אתם אינכם צריכים אותם.

עם זאת, אנו חושבים ברצינות שכדי להסכים לזה דרוש שינוי מהותי בתפיסה שלכם את עצמכם. אתם חייבים לקפוץ את הקפיצה בשביל להיפרד מאותה שליטה שאתם קוראים לה מדינה, כך שזהו אתגר לא פשוט – אך הוא בבחירה שלכם, ביכולת שלכם. השאלה היא מה אתם רוצים לעשות, וכיצד אתם רוצים לחיות – עבדים או חופשיים?

הפחד הוא אשר מנהל את ההצגה. גם אותה קבוצה של אנשים איננה באמת חושבת שהיא שולטת בכם. הבורות קיימת בכל הצדדים. אפשר אולי לומר שאף אחד איננו עושה זאת בכוונה, אך אי אפשר לומר שזה לא נעשה, וכדאי ששני הצדדים יקחו אחריות על העובדה, שמה שאתם קוראים לו מדינה, היא למעשה מערך שליטה מורכב מאוד, שמבוסס על זה שקבוצה גדולה מאוד של אנשים נותנת את כוח האמונה שלה לקבוצה קטנה מאוד של אנשים.

אם אתם תהיו שבעים, שקטים ומלאי בטחון, אתם עשויים לגלות שאינכם צריכים שום דבר בחוץ. לכן הם חייבים לשמור אתכם במידה זו או אחרת של רעב. שובע יבוא רק אם תקפצו לצד השני.

אף אחד בחוץ – אם זה בן זוג, אם זה חבר או חברה, אם זה הורה או ילד, ואם זו עירייה או ממשלה – אף אחד איננו יכול לספק לכם את מה שאתם צריכים באמת.

מדובר בשתי קבוצות של אנשים – האחת גדולה מאוד והשניה קטנה מאוד – שמנוהלות על ידי אותו משחק, על ידי אותו פיצול. איש איננו שונה מצד השני. כולם בעצם אותו דבר.

חלק ד' – בחירה משמעותית

לבחירה בזמן הזה – נכון שמה אנו עומדים לומר היה רלבנטי עד כה והוא יהיה רלבנטי בהמשך, ובכל זאת ישנה חשיבות לזמן הזה – לבחירה שלכם בזמן הזה ישנה השפעה מאוד משמעותית על מה שאתם קוראים לו המדינה שבה אתם חיים, ומכן תהיה לכך השפעה משמעותית מאוד על כל העולם שבו אתם חיים.

אתם יוצאים מהמשחק שנקרא החיים הללו, אם אתם בוחרים. אם אתם בוחרים בעצמכם. אם אתם בוחרים בפחד, שיילך מכם. אם אתם בוחרים לתת לו ללכת. אם אתם מוכנים למות בשביל לגלות שרק אז אתם מתחילים לחיות. אם אתם באמת מוכנים לקפוץ - אז אתם יוצאים מהמשחק.

נדמה שהמשחק הזה, שבו אתם נמצאים באופן קולקטיבי, נמצא עכשיו בנקודה עדינה מאוד. ככל שיהיו יותר אנשים שיבחרו בחופש, כך הקריסה תהיה מהירה יותר. היא עשויה להיות כואבת לאנשים מסויימים, בייחוד לאלו אשר תפוסים בתוך המשחק, בייחוד לאלו שמאפשרים לאותם אנשים לשלוט בהם.

זה עשוי להקצין, במידה וזו תהיה הבחירה, ונדמה שכך יהיה. זה עשוי להקצין רעב פיזי של אנשים אלו ואחרים, זה עשוי להקצין את אותם דברים שאתם חושבים שאותה מדינה מדומה יכולה לפתור. זהו משחק שאתם חייבים בדרך זו או אחרת לצאת ממנו.

אף אחד בחוץ לא יכול לספק לכם שפע. אין ספק בעובדה כי הבחירה של האדם להיות שפע עצמאי, שאינו תלוי בסביבה שלו, כרוכה בשינויים רבים. זהו איננו תהליך קל, אך כדאי לבחור בשפע. למי שאיננו בוחר בזה עדיין כדאי לבחור לצאת מהמשחק.

ככל שהזמן מתקדם הפחד תופס יותר בחוזקה את אלו אשר בוחרים להאמין לו, והפרידה עשויה להיות בהמשך קשה יותר ממה שהיא היום. ככל שנמצאים בו יותר זמן, הפרידה ממנו נראית יותר מפחידה, ועם זאת היא תמיד תשאר פשוטה.

עליכם לבחור, בחירה שהיא איננה אינטלקטואלית, איננה שכלית. עליכם לבחור ברצון לחופש, ולהסכים לשלם את המחיר שהבחירה הזו תדרוש מכם לשלם ביחס למי שאתם חושבים שאתם, ביחס לאופן שבו אתם חיים את החיים. עליכם להסכים להפרד מחוסר - חוסר בטחון, חוסר הערכה עצמית, חוסר שקט, חוסר מנוחה - ולעבור למציאות אחרת.

נדמה שכולם רוצים לעבור אליה, אך עדיין מעטים מוכנים לעשות זאת.

כך או כך, אל תאמינו להם. איננו מכירים אנשים בתוך המערך הפוליטי של האזור בו אתם חיים שהם דוברים אמת. הסתרה קיימת בכל, וככל שהכוח שיש בידיו של האדם גדול יותר, כך רבים הסודות שהוא מסתיר. אל תאמינו להם. הם לא יביאו את הישועה – הישועה תבוא רק מבפנים.

שחר בן-פורת
מנחה קבוצות מודעות, מטפל בהילינג והמתקשר של טוהר.
03-5280869 tohar@actcom.co.il   האתר

 
 

תגובות למאמר

הוסף תגובה      

לא נמצאו נתונים

הוסף תגובה      

עידן-הדלי - גולשים לעידן החדש
הערה חשובה: הנכם נדרשים לקרוא בעיון את תקנון האתר לפני הגלישה והשימוש באיזורים השונים
מותאם לצפיה ברזולוציה של 800 על 600 פיקסל

ניהול תוכן מבית עידן-הדלי           חבילות אירוח אתרים
 

עידן-הדלי לאסטרולוגיה, הורוסקופ, תקשור, קריסטלים, פירוש חלומות, מטפלים, מיסטיקה, רוחניות, ריפוי טבעי ועוד מנושאי העידן החדש.