"תאמינו לי, המון פוטנציאל יש לבחורה הזו, חכמה יפה, מוכשרת  אבל למען השם, חתן היא לא מוצאת..
והוא רק תביטו עליו, כל כך רציני וחרוץ, כבר מזמן היה יכול להיות אב ל3 ילדים נשוי באושר, אבל הוא – יש לו ג'וקים בראש.."

בעודנו עוסקים בחיפוש עצמי, תרים אחר חלקים לפאזל הים העצום הקרוי אני, תרים אחרי גוון צורה וכיוון כך אנו אוספים לקומפוזיצית חיינו דמויות חיות שמתחברות לפזל האני, בונות אותו ונבנות על ידו לכדי תמונה כוללת, לכל חלק תפקיד במהות חיינו, נמקד את פוקוס המצלמה לחלק אחד, מהם הקריטריונים להתאמתו לקטע הפאזל? ודאי נתבונן בצורתו, בציבעו, וכעת נתחיל לסובבו לכיוון הרצוי כך שישתלב בהרמוניה עם שאר החלקים.. באופן דומה אנו מחפשים אחר בן הזוג האולטימטיבי והניבחר, כך בזוגיות, כך בעבודה, כך גם בחברויות ובכל סוג קשר.

המאיה מתבוננים על  תבניות קשר גלובליות מאגר אפשרויות קשר אישיות, המושפעות מגורמים מספר.
צירופי האנרגיות האישיות מאפשרות:
מערכות יחסים מעצימות ומנחות.
מערכות יחסים תואמות מבחינה תפיסתית.
מערכות יחסים מאתגרות.
מערכות יחסים נסתרות.

אם כך אולי נמצאה הנוסחה לחיי שיתוף נפלאים?
נציץ בלוח ותוך מבט חטוף נחליט האם להיכנס לסוג קשר עם פלוני אלמוני, אם לאו ניבחר רק בתואמים והמעצימים, האין החיים נפלאים, כל כך קל ופשוט...קאט! הסצנה לא עוברת טוב את המסך..קאט קאט!
המציאות מוכיחה  שוב ושוב, גם אם לא אחר התעמקות בחישובים סאטיסטים רבים, כי רובנו "מבקשים" אחר יחסים מאתגרים ונסתרים, מדוע?

מישור החוויה הארצית, בית ספר ייקומי, רב כיתות ותתי כיתות, מסדרונות חשוכים ומוארים מלמדים את האדם תוך חוויה, את רזי האישי והבלתי אישי כמארג חי ונושם אחד.
פלנטת ארץ, הכדור הכחול שמרכיבו העיקרי מים, מלמד את תלמידיו מהו רגש, מהי חוויה, כל חוויה מלווה ומעוררת רגשות.
המישור הארצי הוא המישור החוויתי רגשי והלמידה כיצד להעבירה ולבטא את הרגשות הצ'קרה הכחולה –המנויה על התקשורת והיצירה, הכדור הכחול המנווט אותנו לחוויה.

נוכל לחוות חוויות תואמות ומעצימות, דרכן ללמוד ולאו דווקא דרך האיתגור הבלתי פוסק שמציבים לנו חיים אלו, אם כך מדוע לא לבחור בקל?

קל וקשה, אינם אלא חישוקי שפיטה רגעית, המניעים לפגישתנו באדם והתקשרותנו עימו בקשר כלשהו, נעוצים ברבדים עמוקים, כמו חיים קודמים, העתקות של אנרגיה מדמויות שתיפקדו בתפקידים מכריעים בילדותנו המוקדמת, אנרגיה החובקת בתוכה חלקים מתוכנו, אשר איננו מעוניינים בעימות עימה.

אם כך איננו יכולים לבקש מערכות יחסים קלות?
עלינו לבקש מערכות יחסים מתאימות לצרכי התפתחותינו.

קשה לי שלא להעלות את השאלה על נשים מוכות, נשים סובלות ומדוכאות, מדוע הדבר קורה?

דרך הלימוד והחוויה, מדגימה בדרכה הנסתרת את אפשרות ההתמודדות והבחירה בכל רגע מחדש, רובנו מבקשים לשמר דבר קיים מן העבר ואיננו מעבירים את חיינו ואת המצבים בדיקה מחודשת, הבחירה לא לפתוח מחדש מעגלים יוצרת קיבעון, שסופו מוות, אנשים רבים מתהלכים כמתים מבלי לדעת זאת.
מערכות יחסים הן אנרגיה בתנועה, החיים הם אנרגיה בתנועה, קיפאון בזמן משמעו הליכה נגד החיים.

החיבור בין בני האדם, ראשיתו חיבור בין אנרגיות ותדרי אור, זיווג הינו כאלכימיה וכך יש להתייחס לנושא מקודש זה.

כיום עם התפתחות האדם וחשיפתו לידע קוסמי, ניתנת לכם האפשרות לזמן לחייכם את המערכת הנכונה, מערך' זוגית או אחרת, זו אשר תשרת אתכם, רבים האנשים הנושאים בתוכם רטטים גבוהים וחדשים, נאמנים להיזכרותם, דווקא אנשים מפותחים אלו מצויים בנקודת זמן בה אינם מוצאים את הזיווג המיוחל הרטט הגבוה עלול לדחות את האחר ולא להתאים, כפי שהיה בעבר, מאגר ה"זוכרים" קטן יותר בשלב אבולוציוני זה.

אם כך מה הפיתרון?

האנשים האוחזים ברטט הגבוה יותר, לומדים וילמדו את דרכה של הרוח, המים ואמא אדמה, אלו הם אשר יסתייעו בגורל מתוך הכרה ולא עוד מתוך כורח.

הם אלו אשר ילמדו וישלטו בתדרי הצבע והאור, הסמל והאות, באמצעי רוח אלו יגיעו למאגר הנשמות המתאימות על הכדור, הם יבנו יחסים נקיים המאפשרים את צמיחתם בצוותא.

בחודש זה, האנרגיה הזכרית, תרה אחר האנרגיה הנשית על מנת להתאזן כמכלול, בהיבט ארצי נוכל להגיש בצורך למצוא כיוון, לדרוש תשובות עבור שאלות ובעיקר לנקוט בפעולה סימבולית כלפי היקום.

השעה חמש וחצי בבוקר ואני אחר אחד מלילות המסע, בהם אני מקבלת הדרכה, שערכה לא יסולא בפז

לילה של לימודים עיוניים וחוויתיים, שריטואלים מתבלים אותם ופותחים בפני את עולם האנרגיות הקסום אשר מלווים אותם.

אני חשה את גופי הנחלץ מתוך לבושו הפיזי, תוך שמיעת הצליל המוכר, המבשר לי, שהלילה לא ישנים, הלילה...לומדים, תחושת הדלקת המנועים המוכרת אוחזת בי ואני אחוזת עייפות, (אחרי יום של נסיעות) והתרגשות נמצאת על ראש הר ליד אותה פירמידה מוכרת, אני מצטרפת לקבוצת למידה המונה שלושה אנשים, בפתאומיות נחות עיניה של המדריכה עלי, נגעת רק בפן צר של פענוח הזוגיות הגעת ללמוד פרק נוסף, למרות שכבר איני אמורה להשתומם ..עולה בי המחשבה המבדרת על מעקב המדריכים אחרי כתיבתי, האם הם מכירים את ה"מדריך החודשי"?

להצטמצם! – משמע להתרכז.                                                       

חלוקי אבן ועליהם חרוטים מספרי המאיה קוים ונקודות

בחרו שתי אבנים ואחזו בהם, אחד בכל יד, כל אבן שייכת לאדם אחר, כל אבן היא צריבה של תנועת האדם מרגע לידתו.
המדריכה מציגה שורה קצרה של תנועות משונות ואנו מתבקשים לחקות אותה ואני...מצטמצמת, מתרכזת ומבצעת את התנועות והנשימות, התחושות בראש משתנות, האבנים שאני חופנת בידיי מקבלות ממד אחר, כעת עפ"י הנחיתה של המדריכה אני מקרבת את שתי האבנים ומצמידה אותם זו לזו, הן יוצרות צורות אווריריות והמדריכה מלווה בקולה ומפרשת מה אומרות צורות אלו על שתי הנשמות, על כל אחת בנפרד ועל שתיהן ביחד, תוך כדי לימוד מתגנב אלי החשש, שמא לא אזכור את כל שילובי הצורה והצבע

להצטמצם אני שומעת את קולה של המדריכה, את תדעי, את תיזכרי!

לרגע כמעט ואני חומקת לחשוב כיצד אני כספר פתוח, כל העובר בראשי כה גלוי ושקוף..אך אני מצטמצמת..
איני יודעת כמה זמן עבר..ומולי ניצבת קבוצה של 5 זוגות, אני מבינה שאני כנראה במבדק כלשהו בייעוץ זוגיות, אני מבצעת את הריטואל מתחילתו וחשה עימו כה נוח, כאילו מאז ומתמיד ידעתי לעשות כך, הכל קורה כה מהר, אני רואה את עצמי מפענחת   ומוסרת לזוגות את המיידע, כאילו אין זו אני בכלל.

ההצטמצמות מביאה להתרחבות, אני רואה את המדריכה מחייכת זו הפעם הראשונה לעברי ונעלמת לה במורד השביל.

אני קמה ממקומי ומחפשת אחריה, החיפוש לא ערך זמן רב ואני נמצאת הפעם בתוך קבוצה גדולה יותר, המכינה עצמה לקראת טקס, כיצד התרחבה לה קבוצת הלימוד, אני מהרהרת..ידע זה מועבר לקבוצה גדולה יותר של אנשים, זהו אינו לימוד זעיר, זעיר? אני חושבת בליבי, איזו מילה מצחיקה..

הטקס הוא טקס קריאה לנשמת בן או בת זוג, טקס תנועת האדמה באוויר, אויר באדמה והמים.

אני מתבוננת מן הצד והפרטים כמו נרשמים בתוכי, אני חשה התרגשות עצומה, הטקס מרגש אותי עד דמעות, אני מתמלאת באמונה ושמחה.

בעודי על יצועי, גומלת בליבי ההחלטה לבצע טקס כזה עבור האנשים השלמים, המבקשים לחבור ולהכיל אנרגיה נוספת של חבר למסע הקסום, מסע החיים.

באהבה

טל

tal@idan-hadli.co.il