עזרה צור קשר
עידן-הדלי - מגזין וירטואלי על אנשים, טבע, כדור הארץ והעידן החדש
???? ???????

מבט בריבוע 
מאת: גבריאל רעם 
     

חלק א' – המבט הכבוי:
כשסוקרים את האובייקטים בהם אנשים מתבוננים במהלך היום, עולה דבר מעניין; הצורה הגיאומטרית השכיחה ביותר אותה פוגשות עינינו - היא ריבוע; מרובע או מלבן. [1]

 

העין עצמה  - אליפטית, שדה הראיה – אף הוא, כדור הארץ והמרחב – עגלוליים. בטבע אין כמעט דבר מה שהוא רבוע או מלבני. הכל מעוגל, מעוקל, ללא זוויות, פינות או קווים ישרים. והנה האדם חפץ להתבונן דווקא בצורות רבועות. והוא לא רק מקיף עצמו בהם וחי בתוכם (בתים בניינים), הוא אף מוצא עצמו מביט בהם רוב רובו של הזמן. והמדובר לא על התבוננות של אקראי, ששם רבה מאוד הצורה הרבועה, אלא על התבוננות של תשומת לב, התבוננות משוקעת; עיתונים, ספרים ומסמכים בכלל, מסך המחשב, מסך הטלוויזיה. וכאילו אין בדבר די, רוב הזמן אנו ישובים במכונית (המלבנית, יש לציין) ורואים את מלבן הכביש שלא נגמר, דרך החלונות הקידמיים הרבועים של המכונית. (באשר לזגוגיות המשקפיים, ובכן כאן ניטשת מעין מערכה, פעם ידם של 'העיגולדים' על העליונה ופעם ידם של 'המלבניים', בינתיים, מנצחים 'המלבניים').

ולאחר שאדם התעייף מלהתבונן במסך מחשב או טלוויזיה – במשך שעות – והוא מתיק את מבטו שהתרבע - הצידה, כל שהוא פוגש הם קירות רבועים, דלת מלבנית, חלונות רבועים ואויה, אריחים הרבועים אף הם, שלעיתים מכוסים בשטיח שלרוב הוא מלבני.

מה כאן קורה?

ולפני שיעשה ניסיון לענות, (בחלק ב'), יש להבין כי כי המבט בריבוע הנו סוג מסוים של מבט. קודם כל זה אינו מבט אקטיבי, פולח, מעמיק,  מתעניין, סקרן, מנסה לפענח, יוצר קשר עם מושאו. אלא מבט שטחי, סתמי, מרוקן, חלול. זהו מבט מת שמחכה ל'גודו' שיקפוץ מן הקופסא (במקרה של טלוויזיה ומחשב) ויוציא את בעליו מן התרדמת התודעתית.

המבט החי, היוצא מעצמו במסע גילויו של העולם – הפך מזה כבר, למבט אוטיסטי, קפוא וחסר חיים. הקופסאות של המחשב והטלויזיה, הן קופסאות קסמים מתוכם אמור לקפוץ שפן או לפחות נחש מרקד. ואם לא זה אז לפחות מתנות ופרסים יש שם?

המבט העייף והתפל משול לבלוטות טעם קהות תחושה, המצפות לרוטב חריף, או לפחות פיקנטי שיקפיץ אותן (לזמן מה) בחזרה לחיים. או לאברי מין שחוו כבר הכל והם מצפים עתה לגירוי הפורנוגרפי הבוטה הבא, כדי שיסחוט מהם טיפות תגובה.

ואם נחזור לנמשל, הרי שאנו כבר לא רואים -  אנו תלויים בטכנאים, הנדסאים ומהנדסים, המתפעלים את הקופסאות הנ"ל, כדי שיזרימו את הוולטאז' החשמלי הנכסף, שידליק זיק חלוש בעיניים הכהות והכבויות ויציל את בעליהן ולו לזמן בה, מן השיממון הפנימי. לפחות לכמה שניות, עד לפירסומת או הגימיק הטלויזיוני הבא.

עד כאן על המבט הכבוי המופנה לעבר המירקע, מסך המחשב, העיתון, ודפי הספר. מבט מפלל, שולח עיניים כלות אל שדה הגירויים המניפולטיבי, כדי שיגאל את הראיה לזמן מה מן האימפוטנטיות התמידית בה היא שרויה. היא כבר מזמן לא יכולה לגאול את המציאות מן הסתמיות שאופפת אותה, [על ידי מציאת של משמעות בה] ועל כן כל שנותר לה הוא לייחל לגאולה מכאנית וזמנית שתבוא מן האלוהים שבקופסא ('דאוס אקס מכינה').

 

חלק ב' – בית הכלא הריבועי:

ועתה בחזרה לריבוע; למה ריבוע? מדוע החפצים החשובים ביותר לנו, בהם אנו מתבוננים רוב שעות היום הנם רבועים? מדוע יש לנו מן אובססיה שכזו; להקיף עצמנו בחפצים רבועים, בהם אנו מביטים שעות על שעות, כמהופנטים?

(וכדי לענות על כך עלינו לגשת לכל העניין מזווית מטאפורית, כי רק גישה זו מפענחת עבורנו את שצפון בפרד"ס המציאות ברמת הרז והסוד).

ובכן, ריבוע מהווה תחום סגור, ממוסגר. קבוע, לא מתפרע, שומר עצמו לעצמו, לא עושה בעיות. אפשר להגיד כי ריבוע הנה צורה קונפורמית, היא משתבצת עם ריבועים אחרים ואפשר לבנות איתה ריבועים יותר גדולים, היא חסרת זהות משל עצמה ונותנת עצמה למבנים גדולים, חסרי זהות אף הם (כמו האזרח הקטן מחוק הפרצוף שעושה הכל כמו כולם ויחד עמם בונה את המארג החברתי הענק שהם חלק ממנו ובונים אותו בעת ובעונה אחת).

ריבוע משדר לנו שהוא סגור, מתוחם, בשליטה. זה מתחיל איפשהו ונגמר בנקודה קבועה. יש סדר.

העולם בא באופן מודולרי, בקוביות וקופסאות קטנות  [2] (כל קוביה עולם של הנאה, (כמו בשוקולד...). קל להשגיח על קוביות וקופסאות.

הם לא הולכות לשום מקום. בעולם של קופסאות שום דבר לא חי לעצמו, מחפש עצמו. הכל מצוי במסגרות, קבועות וממושטרות.

האמת היא שראיית העולם כשהוא מצוי בתוך קופסא או ריבוע – שם אותו במחנות הסגר, בגטאות. ולמה הדבר דומה? לשליט שלא מצליח להנהיג אנשיו והיות ויש להם דעה משל עצמם – הוא שם אותם בקופסאות בתי הכלא, או בקופסאות מחנות ריכוז.

הריבוע והקופסא מקנים לנו את אשליית האירגון והשליטה על העולם. [3]

הסתכלות בקופסת המחשב, או הטלוויזיה – מארגנת את הראייה שלנו כך שהיא לא חורגת ומתפרעת, אינה שואפת לחופש חסר הגבולות הקיים מחוץ לתחומי הריבוע עתיר הגירויים. היא כלואה בבית הסוהר שהיטוו לה העיתון, המחשב והמירקע. בית סוהר בו גדלים בצלים ושומים ואף סיר הבשר שופע טעמים וניחוחות ממסטלים. ניחוחות וטעמים שלבסוף יגרמו להתמכרות לבית הכלא הראייתי.

ולאט לאט אנו שוכחים שמחוץ לכלא הראייתי הזה קיים עולם. חופשי , כאוטי, ענק, מיסתורי, פרוע וחסר פשר.

ראייתנו כבר מזמן לכודה בריבוע המהפנט, חיה בין גירוי לגירוי. דוהרת במידרון סקאלת הגירויים המתעצמת; כל דור מקבל מרקע יותר משוכלל, אך גם צעקני ועתיר יותר בגירויים ופעלולים (אינטראקטיבי, עאלק).

לאט לאט ובשקט – שוכחים, שבחוץ קיים עולם.

העולם עבורנו הוא הריבוע, הריבוע הוא העולם, הוא האלוהים.

ולבסוף כולנו גומרים בקופסאות מלבניות שטוחות. סוף סוף התאחדנו עם אלוהינו.  

 

[1] ריבוע הינה כל צורה שהבסיס הגאומטרי שלה הוא רבוע: מלבן, מרובע, מרובע שאינו שווה צלעות וכו'.

 
 

"Little boxes [2]

“Little boxes on the hillside, Little boxes made of ticky tacky

Little boxes on the hillside, little boxes all the same

There's a green one and a pink one and a blue one and a yellow one

And they're all made out of ticky tacky and they all look just the same.

 

And the people in the houses all went to the university

Where they were put in boxes and they came out all the same,

And there's doctors and there's lawyers, and business executives

And they're all made out of ticky tacky and they all look just the same.

 

And they all play on the golf course and drink their martinis dry,

And they all have pretty children and the children go to school

And the children go to summer camp and then to the university

Where they are put in boxes and they come out all the same.

 

And the boys go into business and marry and raise a family

In boxes made of ticky tacky and they all look just the same…”’

זמר: פיט סיגר

 

--Malvina Reynolds, "Little Boxes" (Ticky Tacky).

מתוך: ""Little Boxes and Other Handmade Songs"

by Malvina Reynolds

)copyright 1964 Oak Publications(.

 

קופסאות קטנות

"קופסאות קטנות, על צד הגבעה, קופסאות קטנות עשויות מטיקי טאקי,

קופסאות קטנות, קופסאות קטנות, קופסאות קטנות -כולן אותו הדבר.

ישנה אחת ירוקה ואחת ורודה ואחת כחולה וצהובה אחת

וכולן עשויות מטיקי טאקי וכולן נראות בדיוק אותו הדבר.

והאנשים בבתים כולם הולכים לאוניברסיטה,

וכולם מושמים בתוך קופסאות, קופסאות קטנות, כולן אותו הדבר.

ויש ביניהם רופאים ויש ביניהם עורכי דין ומנהלי עסקים,

וכולם עשויים מטיקי טאקי, וכולם נראים בדיוק אותו הדבר.

וכולם משחקים על מסלול הגולף ושותים את המרטיני שלהם יבש,

ולכולם ילדים חמודים, והילדים הולכים לבית הספר.

והילדים הולכים למחנה קיץ ואחר כך לאוניברסיטה,

וכולם מושמים בקופסאות, וכולם יוצאים אותו הדבר.

והילדים הולכים לעסקים ומתחתנים ומגדלים משפחה,

וכולם מושמים בתוך קופסאות, קופסאות קטנות, כולן אותו הדבר.

ישנה ירוקה אחת ורודה אחת וכחולה אחת ואחת צהובה,

וכולן עשויות מטיקי טאקי, והן כולן נראות אותו הדבר".

מלווינה ריינולדס

(תרגום: ג. ר.)

 

[3]  נראה כי  לריבוע עוד שני מאפיינים; האחד שהוא שייך להמונים, לראיה הקולקטיבית, והשני, שמה שבא עם הריבוע הוא צורך בסיפוק מיידי. שניהם  ממאפייני החומרים הבוקעים לפחות משלושה ריבועים בהם אנו בוהים חלק גדול מן הזמן: עיתון, מחשב וטלויזיה. וזאת לעומת העיגול, השייך ליחיד ביחידותו השלם עם היקום האישי שלנו  והמצויד באורך רוח כדי שהפרי העגול של כוונותיו יבשיל. אחת הדוגמאות הנפלאות לכל התכונות הללו הוא חוני המעגל, שסגר עצמו בעיגול עד שירדו גישמי הזעף לבסוף, והוא היה אף זה שנטע עץ חרובים כדי שנכדיו עוד שבעים שנה יוכלו לאכול מהם.

 

XXX

הערה:

מסה זו הנה חלק מסידרה שלמה ואחידה של מסות בשם: "במבט קוואנטי". הסידרה עוסקת בראייה ובדרך בה אונו מביטים בעולם. ניתן לראות את הסידרה כולה באתר הפרטי של המחבר, המרכז את כלל המסות שלו; www.ipaper.co.il/being

 

גבריאל רעם, מומחה בעל שם בתקשורת הלא מילולית, מנהל מכון העוסק במחקר יעוץ והדרכה של שפת הגוף לארגונים חברות ועסקים. משמש יועץ ומנתח של שפת הגוף בכלי התיקשורת לדמויות פוליטיות בהופעות פומביות. מחברם של 4 ספרים בתחום זה:
"לא הכל דיבורים", הוצ' ניסן (עם נילי רעם)
"משמעותן של תנוחות הגוף, הוצ' ניסן מסרים מבפנים"
"שפת הגוף ותקשורת אל מילולית", הוצ' פרולוג
"גברים ונשים מעבר למלים" (עם נילי רעם), הוצ' ידיעות אחרונות
כמו כן הוא סופר והוגה דעות,  העוסק בתחומים מגוונים כתיאולוגיה, אקסיטנציאליזם, התפתחות, תודעה, רוחניות, יישות, ואחרים. חיבר עד כה 4 ספרים מתוכם ראו 3 אור:
"מסע אל הישות הפנימית", הוצ' גל, (בשם העט גבריאל בן יהודה).
"החיים המציאות ומה שנסתר" הוצ' גל, (בשם העט גבריאל בן יהודה)
"אמנות השיחה" הוצ' ידיעות אחרונות
"ספר הלא הגדול" הוצ' ידיעות אחרונות (טרם יצא)
האתר של המחבר:
www.angelfire.com/ga/being
דאר אלקטרוני: raamg@barak-online-net

 
 

תגובות למאמר

הוסף תגובה      

לא נמצאו נתונים

הוסף תגובה      

עידן-הדלי - גולשים לעידן החדש
הערה חשובה: הנכם נדרשים לקרוא בעיון את תקנון האתר לפני הגלישה והשימוש באיזורים השונים
מותאם לצפיה ברזולוציה של 800 על 600 פיקסל

ניהול תוכן מבית עידן-הדלי           חבילות אירוח אתרים
 

עידן-הדלי לאסטרולוגיה, הורוסקופ, תקשור, קריסטלים, פירוש חלומות, מטפלים, מיסטיקה, רוחניות, ריפוי טבעי ועוד מנושאי העידן החדש.