עזרה צור קשר
עידן-הדלי - מגזין וירטואלי על אנשים, טבע, כדור הארץ והעידן החדש
???? ???????

החיים כניסוי וטעייה 
מאת: חנה בר ושמואל סלע 
     

פרק מתוך הספר החדש המתוקשר 'הדליקו את האור- אל תחכו לקצה המנהרה'  

כאשר אתם מביטים בתמונות חלל של כדור-הארץ הכחלחל, שאפוף בדממה ובשלווה של החלל והכוכבים, עולה לעיתים בראשכם המחשבה שאם ישנם בכוכבים מסוימים חיים דומים לשלכם, אתם מיוחדים מהם ביכולת התבונתית שלכם. אנו נאמר שהייחוד שלכם ביקום הוא דווקא ביכולות הרגשיות העשירות העומדות לכם כאפשרות להרחיב את התבונה הגבוהה שלכם שאיננה קשורה להיבט השכלי האנושי. הייחוד נמצא בעצם הניסוי של מערך הרגשות האנושיים, אשר המנעד הרחב והרבגוני שלו מאפשר לאדם לנוע ממצב של תפקוד אוטומטי אשר שובה ומרדים את התודעה, אל מצב של תפקוד מתוך עירות תודעתית אשר יוצר את החופש לתודעה. כלומר, הניסוי בוחן, לאורך כל התנסויותיו של האדם, את המצב שבו הוא פועל כמכונה, במובן של ההתנהגות האוטומטית המונעת על-ידי מכלול הרגשות הנמוכים, מול המצב שבו הוא שולט במכונה מתוך הרגשות הנעלים שלו.

זהו ניסוי מרתק מבחינת מערכות החיים ביקום אשר משתתפות בניסוי באמצעותכם, ואשר אינן יכולות לצפות באיזה מצב יבחרו בני-האדם ומה עשוי להתרחש בכדור בעקבות הבחירה הפרטית של כל אדם, שיש לה השלכות מאוד גדולות על כלל החברה האנושית. מפני שכאשר חברה אנושית שלמה פועלת כמכונה רדומה, המצב התודעתי המוקפא שלה מוביל את הכדור למצבי הרס וכיליון, וכאשר היא פועלת מתוך תודעות אנושיות שהתעוררו ונמצאות מתפקדות עם אישיות בתוך גוף פיזי, התודעה של הכדור עולה ומתרחבת ורטט תנודות הידע שלה שהותמר והשתכלל מתהליך ההתנסויות האנושיות, אשר נוצר בעצם התרדמה התודעתית, משפיע על מערכת השמש, על גלקסיית 'שביל החלב' ועל כל אותן מערכות חיים ביקום הקשורות אליו במיתאם תודעתי. אל לכם להבין מכך שאתם 'שפני ניסיון' של ישויות אחרות, מפני שאתם נשלחתם לניסוי על-ידי עצמכם, על-מנת לשכלל וללטש את אור הידע והתבונה היקומיים שלכם, אשר שונים מאוד מהידע והתבונה האנושיים שלכם.

תבונה יקומית אינה קשורה למדד של התנסויות אנושיות שבהם האדם, אשר נמצא בתוך מימד של מרחב פיזי וזמן קווי שמגבילים מאוד את יכולת הקליטה וההכלה שלו, ואשר מחפש ללא הרף את המקור היקומי שלו, מזדהה עם תרגומים ופרשנויות של רוח התקופה לתופעות וחוקים יקומיים המשתקפים בעולם הפיזי באופן מאוד מוגבל. כלומר, כיוון שהאדם נמצא במסע חיפוש ולא התחבר עדיין אל מאגר הידע והתבונה היקומיים שהחיבור אליהם נמצא בתוך מהותו וליבו, אותה הזדהות עם תזות, תיאוריות, נוסחאות ונתונים שהוא משנן ומעבד ללא הרף עם שכלו, מאפשרת לו לחוש שייכות לחברה בה הוא חי כפרט, ומונעת ממנו לחוש את תחושות חוסר האונים, הריקנות והבדידות. אך כאשר הוא מפסיק לחפש את הידע דרך ההתנסויות של אישיותו, ויוצא עם תודעתו ממימד הזמן הקווי, יש באפשרותו להתחבר אל אותו מאגר יקומי גדול של ידע ותבונה, שהוא 'הספרייה הקוסמית' או אם תרצו 'תת-המודע הקולקטיבי', ולקבל משם את התשובות המלאות לכל אותן שאלות שהוא שאל מתוך אישיותו.

זהו מחזור ההתנסויות של האדם, שבהן הוא הולך, נופל, קם, ממשיך ללכת, מנסה וטועה, תוהה ומנסה לדעת שהוא בעצם יודע כבר בעולמו הפנימי, את כל מה שהוא מחפש בעולמו החיצוני, וזוהי מהות התפתחות התודעה האנושית שבה הידע המוסתר בצל, משתכלל בעזרתו של גוף הרגש, כאשר הוא נחשף ויוצא אל האור.

האור הוא הידע והתבונה שאתם מחפשים, אך כל עוד אתם מעורבים אישית בתהליך של חיפוש הדרך אליהם, כלומר, האישיות היא זו המובילה אתכם, הדרך לעולם לא תהיה ברורה, ישרה או קצרה ותוביל אתכם לטעות, לסטות ממנה וללכת סחור סחור במעגלים. אלה הם מצבי הניסוי והטעייה שלכם, שבהם אתם נעים בחייכם בתוך הצל או בתוך האפלה, שם אינכם מודעים לאפשרות לעבור ולנוע בתוך האור באופן חופשי, ברור, בטוח, קל וזורם הרבה יותר, עד אשר אתם חווים את חוויית הגילוי ומתחברים אל אנרגיית האהבה, הממגנטת אתכם חזרה אל אותו זוהר של אור. מפני שהמסע אל הידע ואל האור הוא גם המסע חזרה אל האהבה, שהוא הכוח היוצר ומניע את הקיום, ולכן הינו הכוח החזק ביותר שקיים בבריאה.

גם כאן נמצא פרדוקס מאוד גדול, מפני שהחיפוש אחר אותו כוח מופלא של האהבה האלוהית, שעובר דרך מצבי האהבה האנושיים, מחייב את האדם לחזור אל המצב שלפני יציאתו אל המסע. כלומר, עליו לחזור אל אותו טוהר, תום, שלום, שמחה וניקיון אנרגטי אליו היה מחובר לפני שהפך לילד שגדל להיות מבוגר כבד ראש, מתחכם ובר חשיבות עצמית. לכאורה חוזר האדם אל אותו מקום, אך אין זה כך מפני שהוא עובר דרך מעגלית של לימוד והתנסויות, שבה עליו לעבור מסלול של התבגרות פיזית, התבגרות מנטלית, התבגרות נפשית והתבגרות רוחנית אשר מאפשרת את הכלת כוח האהבה הטהור. האפשרות של האדם לחזור אל אותו כוח, המאחד כדבק אנרגטי את כל מה שנוצר מתוך הבריאה, עוברת דרך היכולת שלו לבחון כיצד האהבה מפעילה אותו בחייו, וכיצד הוא יכול יותר ויותר לחוות ולהוות את הרגש הזה והאיכות הזו בתוכו, ולגלם אותם בעצמו, מפני שאותה כמיהה, השתוקקות וידיעה של אהבה שהאדם חווה במהלך מסעו בתוך הזמן השאול, מוצפנים כזיכרון בתוך כל תאיו, על-מנת שבבגרותו הרוחנית יוכל להבין שהוא עצמו ניצוץ אלוהי של אהבה.

האהבה הארצית מופיעה לראשונה בחייו של האדם במפגש עם הוריו הביולוגיים, אשר מהווים ומגלמים עבורו את אדוני ואלוהי העולם. במצב הזה הוא עדיין תינוק אלוהי אשר מצוי בקבלה טוטאלית, כלומר, איננו מתנגד לקבל את העולם שאליו הוא הגיע, על כל המצבים השליליים והקשים שבו. אך כאשר הוריו, שהתנתקו בילדותם המוקדמת מאותה יכולת קבלה, באים אליו עם מטען התנסויות שהם עצמם חוו ועברו, ומעבירים לו את המטען הזה, התינוק, ולאחר מכן הילד, חווה לא פעם התרסקות של אהבת האם והאב האלוהיים, שלא התגלמו מבחינתו בהוריו האנושיים. כך הוא גדל, שוכח, מתנתק ומתרחק מהאחדות שבאהבה האלוהית, ואישיותו מתחילה ליצור התנגדות באמצעות התנסויות חייו, שיוצרות רמות שונות של מצבי מרדנות, שתלטנות, הרס עצמי ותקלות רגשיות אחרות, אשר מניעות אותו כאדם מבוגר לחפש את הדרך חזרה לאחדות ולסגור את המעגל החשוך, על-מנת לפתוח ממנו מעגלים של אור. כלומר, באותו תהליך של חשיפת וגילוי האהבה ללא התנאים, מחפש האדם את משמעות האהבה על-פי הפרשנות של ניסיון חייו והנורמות החברתיות, ולכן הוא חווה מסלול של חוויות אהבה ארציות שבהן הוא הופך פעמים רבות לקורבן של עצמו או לתליין של עצמו. מפני שאותן חוויות באות מתוך מצבים רגשיים ופסיכולוגיים לא מאוזנים, שיוצרים מערכות יחסים שיש בהם התמסרות מתוך ביטול עצמי, כוחנות ושליטה, תנאים וציפיות, אכזבה ודחייה.

לכל אורך מערכות היחסים הבין-אישיות שלו פועל האדם על-פי עיקרון האלימינציה, כלומר, במהלך החיפוש אחר האהבה האלוהית הוא פוסל מצבים שונים של אהבה ארצית, עד אשר ליבו נפתח והוא מבין שאין עליו להתחקות אחרי אותה אהבה צרופה, מפני שהיא קיימת בתוכו תמיד. בתחילת התהליך הוא כפוף עדיין לתכתיבים החברתיים ולסממנים החיצוניים של התרבות האנושית, אשר שמה דגש מאוד חזק על ההיבט החומרי ומעמידה אותו כמודל כיצד אוהבים, על-ידי קביעת תאריכים מרכזיים ונקודות ציון שבהן יש לחגוג את האהבה. באותם צמתים של החיים שהחברה קבעה עבורו, בין אם זהו יום הולדת, יום נישואין או יום השנה להיכרות, האדם מבקש לעשות אתנחתא, שם את עצמו במרכז ומתבונן לרגע על עצמו ועל חייו, על-מנת לבדוק ולמדוד עד כמה הוא אכן קיים, נוכח ונראה בעיני החברה. וכאשר הוא מבקש לקבל את החיזוקים לכך מהעולם החיצוני, כלומר, מהאדם האחר, הוא נפגש עם הסממנים החיצוניים שאומרים לו כמה פעמים עליו לומר לבת זוגו 'אני אוהב אותך', איזה סוג פרחים עליו להביא לה ומתי, על איזה צבע של נייר עליו לכתוב את הפתקים הקטנטנים שהוא מניח לה על המכונית, ומה יהיו המילים המדוייקות של המברק המזמר.

כל אותן תשורות חומריות אשר מלוות בכרטיסי ברכה ונמסרות עם כוכבים בעיניים יוצרות עבור האדם את הרטט שהוא אהוב, אך הם יוצרות לו גם התניות ומערכת ציפיות ותלות, במידה והוא איננו מקבל אותן בתאריך המתאים או איננו מקבל אותן כלל, מפני שאז הוא חש מאוכזב, כואב ושאיננו אהוב דיו. כך הוא כובל את ערך האהבה אל החומר ואינו מאפשר לעצמו להיפתח, ולפתוח את ליבו אל הידיעה שאין לו צורך בכל אותם תסמינים על-מנת לאהוב באמת, ועל-מנת לפתח את הקשרים הבין-אישיים שלו מתוך אותה איכות של אהבה שעומדת בפני עצמה ואיננה קשורה לדבר. אך כך גם נוצרים מצבי הניסוי והטעייה, מפני שכאשר הוא מקבל פרחים או שהיא מקבלת פרחים או שרשרת יהלומים וישנו רטט של קסם, אשר נמוג כאשר יש צורך להיפרד כדי לחיות את היום-יום, עולות השאלות מדוע קיים הקושי להתמודד עם השגרה כאשר הרטט של אותו קסם פג, מדוע פתאום קיימת אותה תחושה של ריקנות ומדוע נוצרו התלות וההתנייה במצבים הללו. אותם סימני שאלה אשר יוצרים את הניסוי והטעייה מתוך רצון להבין, לדעת ולפתור מצבים כאלה, מניעים את האדם להתפתח או ליצור מצב של קיבעון, שאיננו יכול להמשך לאורך זמן, מפני שהקיבעון מוביל להידרדרות שמאלצת את האדם לנקוט עמדה, להתייחס, ולאחר מכן גם להתפתח בחייו הפנימיים ולפעול בחייו החיצוניים. וכך מתנהלים החיים עצמם, מפני שמצבי הניסוי והטעייה יוצרים למעשה את הרצף וההמשכיות שלהם, כאשר כל אדם משכלל את חייו על-פי רמת התפתחותו ומתוך שאיפה להגיע למושא הפרטי שלו.

באותו תהליך של מצבי הניסוי והטעייה, אשר אמור להוביל אתכם לפתוח את הלב, מפני שזוהי מהות ומשמעות הניסוי האנושי, עליכם להגיע במערכות היחסים הבין-אישיות ובמפגשים עם אנשים אחרים, למצב שההגדרה הקרובה ביותר שלו בשפה האנושית היא 'אמפטיה'. זהו שלב שהאדם מגיע אליו לאחר שעבד על מודעותו ותודעתו, ויצר את המצב בו הוא נמצא עבור האחר על-מנת להרגיש את האחר, אך מבלי לבטל את עצמו ומבלי להזדהות עם רגשות האחר, אשר מצפה שהסביבה תזדהה עם סבלו וכאבו. כלומר, האדם פוסק לבקר, להאשים, לשפוט, להשליך מעצמו ומחייו על האחר, ונמצא רק על-מנת לעזור לו להיות בתוך אנרגיה של אור, לא מתוך רחמים, הגנה או התנשאות, אלא מתוך חמלה מאוד גדולה שהיא רגש נעלה ואצילי מאוד, המאפשר את היכולת להיות במצב אנרגטי של 'שיווי צורה', בו האנרגיות של שני האנשים שומרות על הייחוד שלהן ואינן מתערבבות זו בזו. וכאשר האנרגיות אינן מתערבבות, לא נוצרת התערבות של האדם החומל בתהליכי הלימוד הקארמתיים של זה הזקוק לתמיכה של האור, אלא הוא מקבל את האחר כפי שהוא והופך להיות עבורו למראה חלקה, על-מנת שהאחר יוכל לראות במראה את עצמו ואת ההשתקפויות הברורות של מעשיו, ללמוד מהם ללא משוא פנים וליצור עבור עצמו את התיקון הקארמתי ואת השינוי התודעתי.

נתון בסיסי ליצירת התיקון והשינוי, שקשור עד מאוד ליכולת שלכם לפתוח ולהרחיב את הלב, הוא האמונה בקיומם של חיים מעבר למציאות הפיזית, והאמונה בקיום שלכם ביחידות חיים אחרות. רוב האנשים אינם מאמינים בכך ונמצאים בפחד ובהכחשה לעובדה קיומית זו, מפני שאינם יכולים להבין ולהוכיח זאת בעזרת הכלים הקונקרטיים העומדים לרשותם, בין אם זו נוסחה תיאורטית ובין אם זו חוויה חושית שהם חוו ויכולים להכיר בה בוודאות. ולכן כאשר אדם יוצא לעיתים עם תודעתו מתוך גופו הפיזי, או נמצא בהארה בה הוא הווה את המוחלט, הוא חוזר מהר מאוד להכחיש את החוויה מפני שאיננו מסוגל להסביר את התופעה לשכלו ההגיוני. ארבעה פחדים מונעים ממכם להסכים לקבל את מצבי החיים והמציאויות שמעבר להיגיון שלכם. א] אתם פוחדים להרגיש ולא להבין שכלית את ההרגשה. ב] ההארה, המחברת את הלב הנפתח אל תת-המודע הקולקטיבי, מזוהה על-ידכם כגורם זר אשר עלול להשתלט עליכם ולשתק את הייחודיות שלכם. ג] מתוך תת ההכרה שלכם עולים זכרונות של חוויות מאוד כואבות מגלגולי חיים אחרים, אשר מביאים איתם גודש של רגשות לא נעימים ולא נוחים. ד] בעיני החברה האנושית האמונה בגלגולי חיים אחרים נתפשת ומסווגת כתופעה חריגה וביזארית, ולכן, על-מנת לא להראות כזה, נוח לכם להתעלם מהיותכם חיים בנצח ואתם ממשיכים לחיות על-פי הנורמות החברתיות המקובלות.

על-מנת להשתחרר מהפחדים הללו, עליכם לפתח את מנעד הרגשות שלכם, להגיע באמצעות הרגשות הנעלים לבגרות הרוחנית, ולהבין שהינכם שריג אלוהים שאיננו יכול להתכחש לאחריותו לאינסופיות ולאחדות של החיים, אשר אינם פוסקים בתום יחידת החיים הנוכחית כפי שרובכם סבור. מפני שידיעה זו מוצפנת בכם, והיא עולה גם אל קדמת הכרתו של האדם הספקן ביותר בשעת צרה, מצוקה או אסון, כאשר הוא מרים את עיניו לשמיים ומבקש עזרה, תשובות, רעיונות, כוחות ומרפא. באותם רגעים הוא אומנם יודע בוודאות שקיים עבורו חלק רוחני לא מוחשי, שבו נמצא הפתרון ונמצאת הישועה, אך עליו להבין שהחלק הזה נמצא בתוך ליבו ואין עליו להתקשר בטלפון אדום לאלוהים שבשמיים.

כאשר הלב נפתח, הראייה והתפישה הקונקרטית, אשר בודקת, מבררת את הפרטים ואת הנתונים ולעיתים אף פוסלת, משנה זווית והופכת לראייה ולתפישה המופשטת והרחבה יותר, בה המכלול הוא העיקר. כלומר, אין צורך ואף אי אפשר לאמת שכלית את ידיעת וחוכמת הלב שמקורה בבינה הקולקטיבית, על-ידי הניסיון האישי של חוויות חייכם ועל-ידי התזות והתיאוריות המדעיות והחברתיות, מפני שרק דרך ראייה ותפישה מופשטת, מצבי הוויה, תחושות אינטואטיביות ומפגשים עם צירופי מקרים לכאורה שמולידים מצבים קונקרטיים, ניתן  להתקרב אל הבנת הידיעה ולראות שיש דברים בגו.

גם את המושגים המופשטים והרעיוניים 'אינסוף', 'שלם', 'אחדות', 'נצח', או 'תודעה', איתם אתם נפגשים במהלך הקריאה בספר, יש להבין דרך התפישה המופשטת, מפני שאינכם מסוגלים לתרגם זאת לתזה מילולית, שהיא המדריך להרבה מאוד אנשים באנושות, אשר אינם יכולים עדיין להבין ברמת האישיות מהן תנודות של תודעה מתפתחת ומתרחבת. אותו מלל ופטפטת אינסופית, שהיא דרכם של האנשים לתקשר ביניהם, מסיחה את הדעת ובולמת את התודעה להפתח אל המחול האנרגטי הסובב אתכם. ולכן, על-מנת להפתח לאפשרות לתקשר דרך תדרים, עליכם להתחיל לחוש את העולם סביבכם, את האנרגיות שאתם נמצאים בהן, האנרגיות שאתם יוצרים והאנרגיות שחולפות לידכם או חגות סביבכם, מפני שהכל הוא מחול אנרגטי של אור, גם אם חלקו אצור בתוך המציאות החושית-הקונקרטית ונתפש כצורות וחפצים של חומר פיזי.

אין זו כמובן המלצה להפסיק לדבר, מפני שהמלל הוא הרי סוג של כלי להישרדות בתקשורת שלכם עם אנשים שאינם יכולים לתקשר עדיין בהכרה דרך תדרים, אולם כדי לא לתת לשכל את המשקל ואת תשומת הלב, רצוי שתצמצמו אותו לתקשורת מינימליסטית ותנו לשקט להיות למילה, להנעה, לתנועה ולהוויה שלכם. אך יותר מכל תנו ללב לדבר, מפני שחוכמת צופן הלב היא האמת כולה והתורה כולה. זהו כל המסר שלנו, זהו צו האהבה, המקור לכל האמונות הדתיות ולאמונות בכלל והמהות שיוצאת בתקופת זמן זו אל האור מתוך האור עצמו, למענכם ולמען כדור-הארץ כולו, לאחר שתקופות רבות הרחקתם אותה מעצמכם ויצרתם לה הילה של מסתורין, עליונות והירואיות, על-ידי כינויים שונים של תורות נסתר ותורות סוד. אותו צו אהבה גלום בצופן תנודות הבריאה 'אהבי', ולכן כאשר לב האדם נפתח, מתרחב, פורח ומלבלב, גם אור התודעה שלו נפתח ומתרחב על-מנת ליצור ולברוא חיים, ממש כפי שתבנית 'פרח החיים' מאפשרת ללב הבריאה להתרחב אל האינסוף, מפני שליבו של האדם וליבה של הבריאה אחד הם.

על-מנת שאדם יוכל להגיע אל ליבו שהוא גם מרכז הווייתו, ולפעול משם בשעת הצורך, הוא חייב להתנתק בתודעתו מהסובב ומהשפעות חיצוניות ולהיות בתוך שקט של הקשבה פנימית, על-מנת שיוכל לפתוח ערוץ אל העצמי הגבוה שלו, להתוודע אליו שוב ולהוות את הוויית השלם. ישנם כאלה מביניכם שאין להם צורך בתמיכה חיצונית ועושים בעצמם דרך של חיפוש אינטימי אל עצמם, וישנם אחרים שדרכם עוברת במחוזות של אנשים המחזיקים בתעודה של 'מאסטר', 'אווטר' או 'גורו'. אומנם בדרך השניה, שהיא לעיתים קרובות ארוכה יותר, קיימת השלכה טוטאלית של הידע על האחר, אך גם בה אתם אמורים בסופו של דבר לבחור להשתחרר מהתלות באחרים, מהבלי החברה, מהתפישה הרציונלית ומהשבי של תודעת ההמון שאוחזת במנטרות עדריות שמסממות ומרדימות, להפתח אל עצמכם ולהגיע לשלב של שינוי בדפוסי חשיבה, התייחסות ופעולה, אשר יוצר, בשלב מתקדם יותר, את אותה לידה מחדש של התודעה. וכאשר התודעה מחדשת את ההיכרות עם עצמה, יש באפשרותכם לנוע ולנוד על-פי רצונכם הגבוה בתוך מצבי התודעה, ולשחרר את האנרגיה הצרופה שלה לידי ביטוי של עשייה בחיי היומיום שלו, ללא התניה של מצב מדיטטיבי וללא תלות בסביבה ואווירה מיוחדים. כלומר, זהו מצב שהתודעה המורחבת קיימת עבורכם תמיד, ואינה מופיעה רק לאחר שהוכשרו עבורה תנאים מיוחדים, מפני שהתודעה מגיעה אל ההכרה ואל המודעות של אישיותכם.

זהו האור הפנימי שעליכם להסכים יותר ויותר לקבלו, להדליקו ולהשאירו דולק דרך קבע, מפני שאתם עברתם, ממש כמו הבריאה עצמה, מסלול מאוד ארוך של למידת האור על כל גווניו, גם הגוונים המוארים פחות וגם הגוונים שאינם מוארים, על-מנת לחזור להזדכך לאותו יהלום מלוטש ושקוף אשר אינו מגיב לרטט של גוונים אחרים סביבו, שום גורם חיצוני לא יכול לעמעם אותו, והוא מאיר באור של ידע שאיננו מגיע מן השכל האנושי. מצב זה, שבו אתם יוצאים בתודעתכם מתוך הזמן הקווי וצופים בקצב של החיים אשר לכאורה נעים קדימה, מבלי להרגיש שאתם מפסידים משהו בעצם הצפייה מבחוץ, מאפשר לכם גם להאיץ את תהליך ההתפתחות ולהתמודד עם הקשיים של השיעורים, אשר אז הם כבר פוסקים מלהיות קשיים.

לכל אורך הספר אנו מבקשים להוביל אתכם אל ההבנה שכל חייכם הינם ניסוי וטעייה, אך באותה דרך של חיים, מעבר לכך שעליכם לפתוח ולהרחיב את ליבכם, עליכם להפתח גם אל גמישות, ולאפשרות של שינוי. מפני שבעצם קבלת השינוי אתם גם מקבלים את עצמכם כתלמידים נצחיים המודעים לכך שלעולם אין מהלך החיים קבוע, ותמיד מצפה מעבר לפינה הרפתקה חדשה שחושפת בפניכם ידע מחודש, אשר אינו זקוק לחותמת הגומי של החברה, על-מנת שאתם תהיו בטוחים שהוא אכן נכון. לאחר שאתם אמורים להבין ולהפנים את הידיעה הזו, אתם אמורים גם להפסיק לנעול ולקבע את היכולות החבויות שלכם ולשנות את אותם דפוסים אשר על-פיהם חונכתם, דפוסים האומרים שעליכם ליצור את חייכם בצורה מאוד ברורה, בטוחה והישגית ועל-פי צו האופנה וניידות הרוח החברתית.

עליכם גם להבין שזהו חלום ככל חלום, שאיפה ככל שאיפה, ותהליך של עבודה ככל תהליך אחר של עבודה, שבו אתם בוחרים לבנות את עצמכם, לדבוק במטרה ולאפשר לתהליך להתפתח. מפני שכפי שספר זה מבקש להעביר לכם 'כלי עבודה' בסיסיים שמהם יתפתחו כלים נוספים, כך גם תהליך העבודה הבסיסי שלכם אמור להתפתח ולחשוף מתוכו נדבכים רבים שאותם יש לשפר, לשנות ולהתמיר. למעשה בכל ידע שמועבר אליכם בספרים מתוקשרים דומים, חבוי מנוע אשר אמור להפעיל אתכם להמשיך לעבוד, לחפש, להבין וללמוד בעצמכם מתוך הכתוב, מפני שכפי שכבר אמרנו, בכל פיסת ידע קיים מוטיב האינסוף וכל פיסת ידע היא פתח אל אינסוף ידיעות נוספות שנחשפות ומתגלות ממנו. ולכן, בעצם האפשרות שלכם לקרוא ספר זה, בין אם קראתם ספרים דומים בעבר, בין אם אתם לומדים, מתנסים וחווים בעצמכם ובין אם אינכם כה קרובים אל האור הפנימי והמופשט שלכם, יש בהפיכת דפי הספר מצב של הפיכת חיים שלמים, גם אם אין הם החיים הפרטיים שלכם. כלומר, בספר מוצגים הרבה מאוד מצבי חיים שעולים אל ההכרה מתוך תת-המודע, וגם אם הם אינם תמיד מוכרים, קרובים או מגרים את הסקרנות לדעת, קיימת בהם האפשרות לראות ולדעת שהבדידות היא המצאה של בני-אדם אשר משרתת את המאבק, החיפוש והבחירה לחזור ולהתחבר אל האור הפנימי המאפשר לכם לעשות חשבון נפש אמיתי ולסלוח לעצמכם ולכל הסובב.

אותה יכולת לסלוח, למחול ולחמול מבלי לשפוט ולבקר, אשר מאפשרת לכם לשהות בתוך ניקיון אנרגטי ומשאירה אתכם כלוח קריסטלי חלק ושקוף החדיר רק לאור טהור, מגיעה רק מתוך העצמי הגבוה שלכם, ולעולם לא מתוך האישיות אשר מחפשת ללא הרף את הקוטביות של כל ערך חיובי, על-מנת להפריד ולדרג אותו על-פי סקאלה. וכאשר העצמי הגבוה לוקח לידיו את המושכות של מרכבת חייכם, אתם כבר מסוגלים להבין שההתרחשות המייסרת והלא ברורה של החיים, בה אתם מנסים תמיד להיות 'בסדר', נובעת מעצם קיומכם בתוך חומר אשר מנותק מהרוח, אשר בה הכל נגמר ומתחיל באהבה וחמלה. ולכן עליכם לכבד את מהלך חייכם, גם אם טרם נפתחתם לקבל את כל מה שאנו מעבירים בספר, מפני שעצם היותכם נמצאים כאן ומתמודדים עם החיים, הרי זהו אומץ מאוד גדול של נשמתכם, אשר מנחה אתכם תמיד לחבור חזרה אל הידיעה שזכותכם הראשונית היא לחיות את חייכם מתוך תחושת אושר וחירות. הפנימו את הידיעה הזו על-מנת לרקום את חייכם ליצירה שיש בה צלילים של הומור, אופטימיות, חום, רוך, יופי וקלות, דעו שהתקווה והשלווה נמצאים תמיד כעובדה זמינה לכל מי אשר מבקש לחבור אליהן, וראו את עצמכם נולדים מדי יום מחדש, כתינוק אלוהי יודע, שמח, מאושר ומודה על עצם קיומו, גם על האדמה.

תודה לכם על שאיפשרתם לעצמכם להציץ ולהיזכר מי אתם.


© זכויות היוצרים שמורות למחברים
חנה בר ושמואל סלע
הזכויות בעברית שמורות ל'הוצאת אסטרולוג בעמ'.

המחברים - חנה בר ושמואל סלע, מנחים קורסים, סדנאות, מפגשים חווייתיים וסדנאות נשים על-פי החומר של הספר ומייעצים בתקשורים אישיים.
פרטים בטלפונים: 050-779650, 066-353321, 03-6136514
otsela@netvision.net.il

 
 

תגובות למאמר

הוסף תגובה      

לא נמצאו נתונים

הוסף תגובה      

עידן-הדלי - גולשים לעידן החדש
הערה חשובה: הנכם נדרשים לקרוא בעיון את תקנון האתר לפני הגלישה והשימוש באיזורים השונים
מותאם לצפיה ברזולוציה של 800 על 600 פיקסל

ניהול תוכן מבית עידן-הדלי           חבילות אירוח אתרים
 

עידן-הדלי לאסטרולוגיה, הורוסקופ, תקשור, קריסטלים, פירוש חלומות, מטפלים, מיסטיקה, רוחניות, ריפוי טבעי ועוד מנושאי העידן החדש.