welldone
HELP! צור קשר
מיסטיקה, רוחניות, יהדות וקבלה
???? ???????
חלומות, מיסטיקה, רוחניות, אסטרולוגיה, עידן חדש, מטפלים
 
פורום - לנוער בהנהלת - מירי - M 
שולח עודכן לאחרונה

אצבעונית

 

על מה אתם רבים הכי הרבה עם ההורים או על מה ההורים שלכם רבים אחד עם השני הכי הרבה?


אוהבת אותכם
אצבעונית 

מיטלולה

  18:51 08/11/2005
 שההורים שלי מחליטים בשבילי וחושבים שזה הדבר הכי טוב לי מבלי לשאול אותי...
וגם אני אחת שעומדת על שאלה..שלא תסרב להגיד את האמת בפנים וזה מזיק לקשר עם ההורים:(
מה איתך?:) 

יפעת אור

  17:26 16/11/2005
 
שלום לכם,
בואו נדבר לרגע על נושא ה-ריב עם ההורים:
לפעמים אנחנו מרגישים שלא מקשיבים לנו. כאילו אף אחד לא מתעניין, או מרגיש את מה שאנחנו מרגישים.
או להבדיל, לפעמים צצה לה תחושה לפיה ההורים עסוקים רק בעצמם וברצונות שלהם, ואותנו כילדים, הם לא רואים (או: לא מתחשבים ברצונות שלנו. כי אנחנו יותר צעירים, יותר עקשניים וכו´).
ואז, בכל פעם שהרצון שלנו ניתקל ברצון של ההורים- מתחיל מאבק. מי יותר צודק, מי יותר ראוי, על מי לוותר ולמה.
ובעצם נוצרת תחושה של חוסר אונים. כי בימקום לדבר ולשוחח, אנחנו מתחילים ב´מלחמה´ בה אנחנו מגנים ונאבקים על זכויותינו.
אך האם אנחנו פנויים להקשיב בזמן שאנחנו במלחמה?! האם באמת הרצון שלנו בא לידי ביטוי, או שזה הרצון להוכיח שאני צודק?! האם אני מראש חושב שאפסיד, ואז אני נאבק כי במילא אין לי מה להפסיד?!
כי אם כל הדברים הללו קורים ומתרחשים, אין בעצם דו-שיח. כל אחד מתחפר בעמדה שלו וזהו.

אז אולי במקום לריב, ננסה לדבר.
ממש ככה. אני לא אומרת שזה תמיד קל. ובאמת, לא תמיד הצד השני (קרי: ההורים במיקרה הזה) מקשיבים, אבל לפחות אנחנו רוצים להקשיב. קודם כל לעצמנו.
וכך נוכל לחזור על הרצון שלנו בצורה שהצד השני ישמע.
ולא בהתרסה או בכעס או בהתגוננות.
אלא ממקום של שקט. של ידיעה שאנחנו אומרים דברים חכמים ונבונים...

מה גם שאנחנו רוצים שיקשיבו לנו מעצם היותנו.
ולכן, במקום להחיל בכעס, אפשר להתחיל בשיחה. במקום בתוקפנות, בהקשבה ובשיחה. ואם הצד השני עדיין לא מקשיב, כדאי להפנות את תשומת הלב לכך שאתם רוצים הקשבה באותה המידה.

ותהיה התוצאה אשר תהיה, בכך בכל מיקרה תשיגו קשר, ושיחה שבאה ממקום של דו-שיח והקשבה.

אשמח לשמוע הארותיכם, ואשמח לשמוע עוד על ההתנסויות שלכם עם ההורים.

ערב נעים ושמח
יפעת 

Hy

  18:39 19/11/2005
 אני לא ממש רבה עם ההורים שלי זה יותר מן התעצבנויות קטנות כאלו כשאין לי מצב רוח ואין לי כוח אליהם (אני בת 17 עוד חודשיים) אבל אני זוכרת שבגיל 12-15 הייתי רבה איתם המון על יציאות, על לימודים וכ´ו
כרגע יש לי איתם ריבים פעם ב... והרוב זה עם אמא שלי שלא מבינה אותי בכלל....אבא שלי מבין שאני כבר לא ילדה קטנה אני לא אומרת שאני כבר מבוגרת להחליט הכל בשבילי אבל אני 17 וצריך קצת לשחרר...אמא שלי עדיין חושבת שאני הילדה הקטנה שלה...האחים שלי כבר יצאו מהבית ואני הבת הקטנה שלהם והיא עדיין כ"כ מגוננת שזה מציק אתמול רציתי ללכת למסיבה בת"א והיא פשוט לא הרשתה לי...בכיתי ונעלתי את הדלת בחדר שלי ולא יצאתי...אני פשוט עכשיו אפתח במלחמה נגדה, אני ילדה שעוזרת בעבודות הביתה ודברים שצריכים אני פשוט לא אעשה את זה ....וזה מעצבן אם לא הייתי צריכה ממנה כסף זה היה יותר קל אבל אני עושה את כל הדברים האלו כי אם לא אז אח"כ היא מתנקמת בי...היא אומרת שלא עשיתי כלום אז לא מגיע לי ושאני אלך לבקש מאבא שלי היא גם אומרת שאני לא לומדת מספיק....היא פשוט חיה בסרט ואני מקווה שהיא תביןבזמן הקרוב שאני כבר לא her little girl 

הילוש

  13:54 26/03/2006
 אני ואמא שלי רבות די הרבה אבל על מה זה שטויות שאני לא זוכרת... לפעמים אני מחקה את איך שהיא צועקת עליי כי זה מצחיק ואז היא נעלבת ואומרת שזה מעליב והיא מאיימת שלא תדבר איתי ובלה בלה... אבל בסופו של דבר היא שוכחת מזה.. 

יפעת אור

  08:31 27/03/2006
 
בוקר טוב לכם,
אני שמחה על השיח בינינו.

ובהקשר לכך, אני רוצה להתייחס לכל העניין עם ההורים:

לטעמי חבל לפתוח במלחמות או במסע נקמה.

במילחמות יש, לרוב, רק מפסידים. אז יוצא מזה שפעם ההורים ´נילחמים´ בנו והם מפסידים, ופעם אנחנו נילחמים בהם, ואז אנחנו ´מפסידים´.
כי מה יעזור לנו שניסגר בחדר שלנו וניכעס?! האם הריב יסתיים בזכות זה? האם אמא שלנו תבין אותנו יותר טוב בגלל זה?

וכך, כשכל צד מיתבצר בעמדה שלו, הריב וחוסר האונים רק גדלים. ומכאן הדרך לתיסכול וכעס יותר גדולים- קצר.

וחשוב לזכור שבדרך כלל אנחנו רבים כי אנחנו חושבים שהדעה או העמדה שלנו יותר נכונה. אנחנו בטוחים שאנחנו יותר צודקים. ´ברור´ לנו שהשני טועה וכל מה שעומד לנגד עיניו זה לפגוע בנו.

אך האם כך הדבר?
או שאולי אנחנו ´נופלים´ בעצמנו לאותו מקום מתוכו ההורים שלנו פועלים?. מקום של אי-הקשבה.

ולכן, אני חשובת שכדאי לשוחח. לדבר.
חשוב ליצור דיאלוג.
ונכון שתגידו שבטח ניסיתם בעבר המון פעמים לשוחח עם ההורים וזה לא הצליח ו´הם´ עדיין לא מקשיבים.
אך נסו לראות איך שוחחתם: באיזה אופן הדברים נאמרו. באיזה טון הדברים נאמרו.
האם הבעתם חוסר שביעות רצון ובאתם בטענות, או שבאמת היה נסיון לשוחח ולהקשיב גם לצד השני.

כי העובדה שאמא שלנו לא מקשיבה, זה לא בהכרח בגלל שהיא אמא ´רעה´. אולי יש לה את השיקולים שלה. תישאלו אותה למה היא מתכוונת. למה היא חושבת את מה שהיא חושבת. (אולי זה בגלל השעה המאוחרת, או המקום, או האנשים שנימצאים שם? ).
ואימרו לה את את השיקולים והרצונות שלכם.

מה שבטוח הוא, שאם לא נדבר לא נדע מה השיקולים והרצונות של השני.
אם לא נדבר נחריף את הכעס.
ומי בסופו של דבר מייצר את הכעס?- אנחנו. אנחנו אלה שצריכים ´לסבול´ את עצמנו כועסים.

אז במקום זה, נסו לשוחח. נסו להבהיר את עצמכם. נסו להיות ברורים.

ובכל מיקרה, נסו לראות בכל דבר את הרווח.
גם אם לא הסכימו שנצא בערב לבלות בעיר הגדולה- עדיין שאלו את עצמכם מה הרווח שלכם בדבר.
וכך במקום לכעוס על מה שלא השגתם, תישארו מלאים במי שאתם וברווחים שכן השגתם (כמו למשל, היכולת לעמוד על שלכם, האפשרות להביע את הרצון שלכם מול ה´גדולים´ וכו)

אשמח להערותיכם.

אני מאחלת לכם יום נעים ומבורך
להשתמע
יפעת 

הוספת תגובה      

עידן-הדלי - גולשים לעידן החדש
הערה חשובה: הנכם נדרשים לקרוא בעיון את תקנון האתר לפני הגלישה והשימוש באיזורים השונים
מותאם לצפיה ברזולוציה של 800 על 600 פיקסל

ניהול תוכן מבית עידן-הדלי           חבילות אירוח אתרים
 

עידן-הדלי לאסטרולוגיה, הורוסקופ, תקשור, קריסטלים, פירוש חלומות, מטפלים, מיסטיקה, רוחניות, ריפוי טבעי ועוד מנושאי העידן החדש.